כשהייתי קטנה היו לנו שכנים

כשהייתי קטנה היו לנו שכנים.
לשכנים היתה ילדה יפה ושונה שהייתה מבוגרת ממני ממש בכמה שנים.
היה ברור שמשהו בה אחר, היא דיברה מאד לאט והיו לה תנועות קצת מוזרות.
משהו בה משך אותי.
יום אחד, כשנהיינו יותר קרובות העזתי לשאול אותה מה יש לה.
ואז היא סיפרה שכשהיא היתה בת שלוש היא טבעה בבריכה למשך כמה דקות, איבדה חמצן ולכן יש לה פיגור (אז קראו לזה ככה), התגובה הראשונה שיצאה לי מהפה היתה בסגנון:
״וואו, מטורף. בטח ההורים שלך לקחו את זה נורא נורא קשה.״

היא הסתכלה עלי ואמרה:
״הם כל כך שמחים על זה שנשארתי בחיים, הם כל יום אומרים לי כמה הם שמחים שניצלתי״
התשובה שלה חרוטה אצלי עד היום.
כמה חכמה 🙂
זו היתה פעם ראשונה ששמעתי משפט כזה, שאפשר להיות מרוצים ובהוקרת תודה גם כשמשהו קשה מתרחש.

ברנה בראון (חוקרת בושה) מדברת על זה שאושר הוא איום עבורינו, אנחנו מבוהלים מלהרגיש אושר.

אנחנו מפחדים שאם נרשה לעצמינו לחוש אושר, משהו רע יקרה, האושר הזה יילקח מאיתנו בשניה, נחטוף אגרוף ונחוש אובדן.

לכן בעיצומם של דברים נפלאים, אנחנו עורכים חזרה גנרלית לטרגדיה.

ברנה בראון (חוקרת בושה) מדברת על זה שאושר הוא איום עבורינו, אנחנו מבוהלים מלהרגיש אושר.
אנחנו מפחדים שאם נרשה לעצמינו לחוש אושר, משהו רע יקרה, האושר הזה יילקח מאיתנו בשניה, נחטוף אגרוף ונחוש אובדן.
לכן בעיצומם של דברים נפלאים, אנחנו עורכים חזרה גנרלית לטרגדיה.

כי כשאנחנו מאבדים את היכולת להיות פגיעים, אושר הופך לרגש מאיים.

תוצאות המחקר הראו שאנשים שהיו מוכנים להתמסר לאושר הם אלה שהסכימו להיות בהוקרת תודה.
הם התאמנו על להיות בהוקרת תודה.

אושר הוא מיומנות נרכשת שאינה קשורה לנקודת הפתיחה שלנו בחיים.
ז״א שכל אחד מאיתנו יכול ללמוד ולהתאמן על להגדיל את האושר שלו.

אושר הוא מה שאנחנו מרגישים כשאנחנו חותרים למימוש הפוטנציאל שלנו.
ז״א מה שגורם לנו לחוות אושר זו הדרך שאנחנו עוברים למימוש הפוטנציאל שלנו.

במאמר שפורסם בעבר בגלובס, איימי בלאנקסון, חברה במועצת האושר של האו״ם אמרה באופן חד משמעי שני דברים מאד חשובים בעיני (האמת שהיא אומרת יותר משניים, אני בחרתי שניים)

• אושר הוא מיומנות נרכשת שאינה קשורה לנקודת הפתיחה שלנו בחיים.
  ז״א שכל אחד מאיתנו יכול ללמוד ולהתאמן על להגדיל את האושר שלו.
• אושר הוא מה שאנחנו מרגישים כשאנחנו חותרים למימוש הפוטנציאל שלנו.
  ז״א מה שגורם לנו לחוות אושר זו הדרך שאנחנו עוברים למימוש הפוטנציאל שלנו.

בכתבה היא מציינת שמחקר אחרי מחקר מראים שרמת האושר קובעת את מידת ההצלחה שלנו בטווח הארוך. כשאדם מאמץ נקודת מבט חיובית יותר, רמת הדופמין במוח שלו עולה.
הוא יצליח ויתפקד ברמה גבוהה יותר. יחיה יותר שנים, יסבול פחות ממחלות לב, סטרס ועייפות.

אז אם לסכם ב-3 נקודות;
רק כשנסכים להסתכן בלהיכשל, בלהתאכזב, בלהיות חשופים – נוכל לממש את האושר שלנו, כזה שיביא אותנו לחיים מלאים ואת זה אנחנו יכולים ללמד את עצמינו.

שווה לנסות לא? 🙂