״אני כבר 4 מפגשים בקורס שלך ועדיין לא פרצתי דרך״.
היא לא אמרה את זה בתלונה או התרסה היא פשוט ציינה את זה בכאב.
היא מצפה מעצמה שאחרי כמעט 40 שנה בהן היא חיה עם תפיסות/מחשבות מסויימות, עם הרגלים מסויימים, היא תוכל, תוך 4 מפגשים בלבד להתנהל אחרת. היא לא שונה מרובינו.
אנחנו חיים בעולם שמאמן אותנו לתוצאות מיידיות.
כוכבי ריאליטי מתפרסמים מיד וזוכים להכרה בין יום.
אנחנו עושים סמים בכדי לחוות חוויות מיידיות, בכדי להרגיש חיבור ורגשות שיש בהם חיות, אנחנו ממלאים לוטו כי אנחנו חולמים להתעשר בין רגע, אנחנו שוכבים עם אנשים שאין לנו רגש כלפיהם בתקווה שהסקס ימלא אותנו. אנחנו פונים לכדורים פסיכיאטרים שישתיקו מיד את חוסר הנעימות שאנחנו חווים בתוכינו.
העניין הוא, שמתוך הרצון הכל כך טבעי להרגיש טוב, אנחנו לא פעם נמשכים להנאות אשר גורמות לנו לתחושה מיידית של עונג אבל עם הרבה הרבה תשלומים אחרי.
העניין הוא, שמתוך הרצון הכל כך טבעי להרגיש טוב, אנחנו לא פעם נמשכים להנאות אשר גורמות לנו לתחושה מיידית של עונג אבל עם הרבה הרבה תשלומים אחרי.
כשהעונג נעלם, אנחנו בריק גדול וכואב כי כל דבר שנותן לנו עונג מיידי ללא בניית תהליך משאיר אותנו אחרי בריק גדול. ואז אנחנו שוב מנסים להשתיק את הריק הזה בדרך המיידית אותה אנחנו כבר מכירים.
והמעגל הזה, משאיר אותנו, לרוב, בדיוק באותו כלא מטאפורי.
אז רגע לפני השנה החדשה חשוב שנעצור ונשאל את עצמינו שאלות.
כי רק על ידי שאילת השאלות וחיפוש התשובות אנחנו בונים תהליך ובונים בתוכינו עומקים שיכריחו אותנו להבין שלמסע שלנו פה יש משמעות. להימצאות שלנו פה יש משמעות, אף אחד מאיתנו לא נמצא פה בטעות או במקרה.
ההבנה הזו שיש ערך להימצאות שלנו פה, מורידה את מפלס הסבל שלנו, כי היא קשורה להבנה עמוקה יותר – שאנחנו פה בכדי לפתח יכולות רדומות בתוכינו, ולכן, כשדברים לא נעימים קורים לנו, הם מעוררים אותנו לטפל במקומות הרדומים בתוכינו אשר מבקשים התפתחות וגדילה כדי שלנו יהיו יותר עוצמות.
כשאנחנו מחוברים לעוצמות שלנו אנחנו גדלים ויש לנו באמת מה לתת לאחרים.
רק אז אנחנו יכולים להיות באמת המודל שאנחנו רוצים לאנשים אהובים סביבנו.
אז השפע האמיתי דופק לנו בדלת.
